מי זכאי לערך בויקיפדיה? והאם כל אחד יכול להעלות ערך?
אלעד הירש, כותב ערכים בויקיפדיה העברית מאז 2012 | עודכן: אוקטובר 2026
בקצרה: בויקיפדיה העברית יש קריטריונים מפורשים לבדיקת זכאות רק לחלק מהתחומים, למשל ראשי רשויות, קציני צה"ל וכדורגלנים. למנכ"לים, ליזמים ולבעלי מקצועות חופשיים אין סף מוגדר, וההכרעה נשענת על השפעה מוכחת ועל סיקור משמעותי במקורות עצמאיים. גם עמידה בקריטריון אינה מבטיחה שהערך יישאר.
זה אולי יישמע מפתיע אבל כל אחד יכול להעלות ערך לויקיפדיה, ובעזרת העורך החזותי של ויקיפדיה זה פשוט למדי. למעשה, לפי נתוני קרן ויקימדיה, ב-2025 נוצרו בויקיפדיה העברית כ-56 ערכים חדשים ביום בממוצע. אז מדוע ערכים רבים נמחקים במהירות? אחת הסיבות הנפוצות למחיקת ערכים היא "היעדר חשיבות אנציקלופדית". מה זה בעצם אומר? שלפי עורכי ויקיפדיה מושא הערך לא עומד בקריטריונים המזכים בערך.
מקור: עיבוד נתוני קרן ויקימדיה (Wikimedia Analytics), 2025
למה חשוב לבדוק מראש האם הערך עומד בקריטריונים?
ערך שמועלה ונמחק גורם ליותר מבזבוז משאבים ועוגמת נפש. ערך שהוסר ממרחב הערכים קשה יותר להחזיר: בדרך כלל אפשר להחזיר אותו רק בהצבעת שחזור, שאפשר לפתוח רק כעבור שנה לפחות מהמחיקה ובתמיכת חמישה בעלי זכות הצבעה. לכן רגע לפני שכותבים את הערך, חשוב להבין מה הסיכויים שלו להיקלט בויקיפדיה.
אז מי זכאי לערך בויקיפדיה – ומי לא?
התשובה תלויה בתחום. ויקיפדיה העברית קבעה קריטריונים מפורשים לחלק מהתחומים, ובתחומים שאין להם קריטריונים ההכרעה נעשית לפי הקווים המנחים הכלליים של ויקיפדיה. לכן, בשלב הראשון צריך לשייך את מושא הערך לקטגוריה הרלוונטית. האם למשל כותבים ערך על עורך דין? מאמן אישי? יזם? פעיל חברתי? אמן? ספורטאי? לחילופין, אם כותבים ערך על חברה, לאיזה תחום היא משתייכת?
בהתאם לתשובה, אפשר לבדוק האם יש קריטריונים ספציפיים לערכים מאותו התחום. הקריטריונים יכולים להיות קשיחים וכמותיים (כדורגלן עומד בקריטריון אם רשם 50 הופעות רשמיות לפחות, במסגרות כמו ליגת העל, גביע, סופר קאפ וטורניר אזורי). הקריטריונים יכולים להיות גם יותר כלליים – למשל עורכי דין בעלי נוכחות ציבורית בולטת.
קווים מנחים לכתיבת ערכים: איך זה עובד?
ויקיפדיה העברית כוללת דפי קריטריונים ספציפיים לתחומים שונים. בחלקם נקבעו ספי כניסה פרטניים, והקהילה אימצה אותם ככללים מוסכמים.
בהקשר הזה יש הבחנה שחשוב להכיר: דפים שמוגדרים כ"קווים מנחים" אומצו בידי הקהילה בתור כללים מוסכמים, בעוד שדפים שמסומנים כטיוטה נשארו בגדר הצעה. גם דף שאומץ אינו חוק מוחלט: עמידה בקריטריון אינה מבטיחה שהערך יישאר, ואי-עמידה בו אינה בהכרח גוזרת מחיקה או היעדר חשיבות. דפי הקריטריונים השונים מרוכזים בדף החשיבות האנציקלופדית.
מהם הקריטריונים בתחומים שונים?
בחלק מהתחומים יש סף ברור שנקבע ככלל מוסכם, ובאחרים יש רק הצעה שלא אומצה. הנה כמה תחומים מרכזיים:
| תחום | קריטריונים | עד כמה הם מחייבים |
|---|---|---|
| ראשי רשויות מקומיות | כל ראש עירייה או מועצה בישראל, מכהן או לשעבר, זכאי לערך. | כלל מוסכם |
| עורכי דין | בעלי חשיבות ונוכחות ציבורית בולטת, או 5–10 המובילים בתחומם לפי מדריכים משפטיים או דירוגי גלובס ו-TheMarker. | כלל מוסכם |
| שופטים | שופטי העליון ובית הדין הארצי לעבודה, דייני בית הדין הרבני הגדול ונשיאי בתי משפט מחוזיים ושלום. שאר השופטים רק בזכות הישג מיוחד: פסק דין תקדימי, משפט בעל חשיבות היסטורית או ספר יסוד בתחומם. | כלל מוסכם |
| קציני צה"ל | קצינים שפיקדו על יחידה ברמת חטיבה (לרוב בדרגת אל"מ ומעלה). | כלל מוסכם |
| אמנים חזותיים | עמידה באחד מכמה תנאים, למשל: יצירה באוסף קבע של מוזיאון, תערוכת יחיד במוסד בעל חשיבות שלא שולם עבור הצגתה, או שני סיקורים מקצועיים שאינם יח"צניים. | כלל מוסכם |
| כדורגלנים | 50 הופעות במסגרות רשמיות (הליגה הראשונה במדינה, גביע, סופר קאפ, טורניר אזורי), או 2 הופעות בנבחרת הבוגרת. | כלל מוסכם |
| חברות מסחריות | אין כלל מוסכם. כל מקרה נדון לגופו. | הצעה בלבד |
| מוסדות לימוד | אוניברסיטאות ומכללות מוכרות. | הצעה בלבד |
| אנשי בידור ושחקנים | תפקידים משמעותיים בכמה הפקות מסחריות, או פרס חשוב. | הצעה בלבד |
| נגנים וזמרים | נגן ראשי או סולן בתזמורת חשובה או זמר בקונצרטים ובאופרה עם תזמורות חשובות. | הצעה בלבד |
מקור: דפי "עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים" בויקיפדיה העברית.
האם זכאות לערך הופכת אותו לחסין מפני מחיקה?
לא בהכרח. ישנם מקרים שבהם מוחלט למחוק את הערך מסיבות שונות, כגון כתיבה בסגנון שיווקי וסופרלטיבי שאינו תואם את השפה המקובלת בויקיפדיה. סיבה אפשרית נוספת היא היעדר הערות שוליים שמהוות אסמכתא לעובדות מרכזיות, המשמשות כהצדקה לחשיבותו של הערך. לכן, גם במקרים שבהם נדמה שיש חשיבות, כדי לתרגם אותה לערך שנקלט בהצלחה חשוב להבין את הכללים והקודים השונים של ויקיפדיה – ולפעול לפיהם. על שלוש הסיבות העיקריות למחיקת ערכים הרחבתי במאמר נפרד: מה גורם למחיקת ערכים מויקיפדיה?
ואם אין קריטריונים ספציפיים לתחום שלכם?
כשאין קריטריונים ספציפיים, ההכרעה נשענת על הקווים המנחים הכלליים של ויקיפדיה. זה המצב של חלק גדול מהפונים אלי: מנכ"לים, יזמים, בעלי חברות ובעלי מקצועות חופשיים. הקווים המנחים הכלליים כוללים כמה קריטריונים מרכזיים:
- תרומה מוכחת לתחום מסוים – למשל מנכ"ל של תאגיד גדול, אישיות שחתומה על הישגים בולטים בתחומה או חברה בעלת נתח שוק משמעותי. כך למשל לפי ויקיפדיה אפשר לכתוב ערך על אדם שהשפיע באופן משמעותי על העולם או על החברה: המצאה או גילוי, שינוי של תפיסות חברתיות או מקצועיות או יצירה בעלת השפעה רחבה.
- בולטות תקשורתית – סיקור משמעותי במקורות עצמאיים ונחשבים: לא אזכור קצר או ידיעה יח"צנית, אלא כתבות עומק או סקירות עצמאיות במקורות נחשבים כמו אתרי חדשות מובילים.
- סימוכין לכתוב בערך – הכוונה היא להערות שוליים שמחזקות את הכתוב בערך, ומפנות למקורות עצמאיים ובלתי תלויים.
- פרס חשוב – כגון פרס ישראל, אוסקר, אמי, גראמי, פרס וולף או פרס טיורינג מצדיקים ערך בפני עצמם. פרס ענפי אינו בהכרח מהווה בפני עצמו הצדקה לערך, אך עשוי לחזק את ההצדקה הכוללת.
מה אפשר לעשות כשהחשיבות האנציקלופדית לא ברורה?
מה עושים במקרים שבהם הקריטריון נתון לפרשנות – איך למשל מגדירים נוכחות ציבורית בולטת של עורך דין? ומה עושים כשעורך הדין מוביל בתחומו, אבל לא מופיע בדירוגים? במקרים רבים אין שחור או לבן, אלא הרבה גוונים של אפור שבהם ההכרעה נתונה לשיקול דעת של העורכים – בעלי זכות הצבעה בויקיפדיה, שבכוחם להחליט איזה ערך יישאר במרחב הערכים ואיזה יימחק. מקרים שבהם התשובה נתונה לפרשנות עשויים לפתוח דיון נרחב, ואף להגיע להצבעת מחיקה.
ולכן, לצד הקריטריונים בתחומים השונים, חשוב להכיר מראש את הסנטימנט הויקיפדי ולנווט בתוכו. כך למשל ישנם תחומים שבהם עורכי ויקיפדיה נוטים להחמיר, דוגמת עורכי דין ויועצים עסקיים (בין היתר בשל ריבוי אנשי המקצוע בתחום). בתחומים כאלה כדאי לבדוק את הסיכויים בקפדנות לפני שמחליטים להעלות את הערך.
פעולה חשובה נוספת היא לפרוס את העשייה של מושא הערך, ולבדוק האם היא מכילה פריטים שנראים במבט ראשון שוליים אך יכולים לזכות בערך. כך למשל לפני כמה שנים עלה לאוויר ערך הויקיפדיה של ניר דובדבני – מנטור ובעל חברה לייעוץ עסקי. מכיוון שניר משתייך לקטגוריית המנטורים והיועצים העסקיים שבה עורכי ויקיפדיה כאמור נוטים להחמיר, הערך עורר דיון רחב היקף.
רוצים לנחש מה הכריע את הכף וגרם להשארת הערך?
לא העובדה שבעבר הוא היה מנכ"ל רשת הולמס פלייס. גם לא הליווי של מאות אלפי ישראלים, לא החשיפה התקשורתית ולא הוצאת 3 ספרים.
מה שהכריע את הכף הוא… עצם היותו קפטן של קבוצה בליגת העל בכדוריד ושחקן נבחרת ישראל.
בעזרת אסטרטגיה זו הצלחתי להעלות כמה ערכים של אישים שהחשיבות האנציקלופדית שלהם הייתה במבט ראשון גבולית.
ולכן, לפני שמחליטים האם להעלות ערך לויקיפדיה מומלץ לפנות לאיש מקצוע מנוסה, שיבצע בדיקת היתכנות ויעריך את סיכוייו של הערך, בעזרת הניסיון וההיכרות עם האקו-סיסטם הויקיפדי.
מהי בדיקת היתכנות – ואיך היא מעניקה תמונת מצב אמיתית?
בדיקת היתכנות היא בדיקה מקדימה שאני מבצע לפני שיוצאים לדרך של כתיבת ערך בויקיפדיה, כדי להעריך את סיכויי הערך להיקלט במרחב הערכים.
בדיקת ההיתכנות כוללת 4 שלבים מרכזיים:
- איסוף וקבלת מידע על מושא הערך – כולל רזומה, דיווחים תקשורתיים ואבני דרך מרכזיות.
- סינון וגיבוש מידע קריטי – שיכול לחזק את החשיבות האנציקלופדית, כולל עוגנים גלויים וכאלה שחבויים מעיניים בלתי מיומנות.
- ביצוע השוואה תחומית – מיפוי הקריטריונים הרלוונטיים לתחום (אם יש) והשוואה של מושא הערך למקרים דומים.
- גיבוש חוות דעת והערכת סיכויים – על בסיס המידע שנאסף וההיכרות המעמיקה עם העולם הויקיפדי.
הבדיקה מבוססת על מאות ערכים שכתבתי משנת 2012, ותוצאותיה יכולות להפתיע לפעמים גם אותי😊. כך למשל ישנם מקרים שבהם החשיבות האנציקלופדית נראית גבולית במבט ראשון, אך היא מתחזקת אחרי בדיקת ההיתכנות. יש גם מצבים הפוכים: פנו אלי לא אחת מנכ"לים של חברות גדולות ומנהלי עמותות, שאחרי בדיקת היתכנות המלצתי להם לא להמשיך. למרות שבדיקת ההיתכנות לא מהווה הבטחה (ההחלטה נתונה בידי קהילת העורכים) – ערך שעובר את בדיקת ההיתכנות נקלט באחוזים גבוהים.
כך או כך מדובר בבדיקה מחמירה, שנועדה להציג לכם תמונת מצב מהימנה מצד אחד, ולהקטין למינימום את הסיכוי לבזבוז זמן ומשאבים מהצד השני.
שאלות נפוצות
יש לנו ערך בויקיפדיה האנגלית. זה מספיק כדי להעלות ערך לויקיפדיה העברית?
לא בהכרח. ערך שקיים באנגלית יכול להימחק בעברית.
כמה כתבות צריך?
אין מספר קבוע, מה שקובע הוא האיכות והעצמאות: כמה כתבות עומק בכלי תקשורת מוכרים עשויות להיות שוות יותר מאזכורים קצרים רבים.
מותר לכתוב ערך על עצמי או על החברה שלי?
לא אסור, אבל ויקיפדיה ממליצה שלא לכתוב ערך על עצמכם או על גוף שאתם קשורים אליו, וערך כזה נבחן בקפדנות רבה יותר.
מי מחליט בסוף?
קהילת העורכים של ויקיפדיה. אין גורם מסחרי שאפשר לפנות אליו, ואי אפשר לשלם כדי שערך יתקבל.
אם עמדתי בקריטריון, הערך בטוח יישאר?
לא. דפי הקריטריונים מגדירים את עצמם כקווים מנחים: עמידה בקריטריון אינה מבטיחה ערך, ואי-עמידה בו אינה גוזרת בהכרח מחיקה.
בשורה התחתונה כל אחד יכול לכתוב ערך בויקיפדיה, אבל מה שיקבע במידה רבה האם הוא יישאר או יימחק היא עמידתו בסף החשיבות. מכאן החשיבות של ביצוע בדיקת היתכנות מראש, כדי לקבל תמונת מצב מקיפה ולפעול בהתאם.