מה גורם למחיקת ערכים מויקיפדיה?
3 הסיבות העיקריות
אלעד הירש, כותב ערכים בויקיפדיה העברית מאז 2012 | עודכן: אוקטובר 2026
בקצרה: שלוש הסיבות העיקריות למחיקת ערכים בויקיפדיה העברית הן היעדר חשיבות אנציקלופדית, כתיבה בשפה לא אנציקלופדית והיעדר מקורות מספקים. לפי בדיקה שערכתי על ערכים שנוצרו ב-2024, כשליש מהערכים של עורכים חדשים נמחקו, לעומת 3.6% מהערכים של עורכים ותיקים.
העלאת ערך לויקיפדיה נראית על פניו קלה, אך במציאות התמונה מורכבת יותר: ערכים רבים שמועלים לויקיפדיה עלולים להימחק תוך ימים ולפעמים תוך שעות ספורות. מתוך ניסיון של יותר מעשור בכתיבת ערכים בויקיפדיה העברית, ריכזתי את הסיבות המרכזיות למחיקה ואת הדרכים להתמודד איתן.
הדרך למחיקה: מה קורה אחרי שמעלים את הערך לויקיפדיה?
ערך חדש שמועלה לויקיפדיה העברית נסרק על-ידי עורכים ותיקים תוך שעות עד ימים. מניסיון, כבר ביום שבו הועלה הערך אפשר להבין לאן הרוח נושבת: האם הערך יישאר כמו שהוא, האם יוכנסו בו שינויים כאלה ואחרים, האם תוצב על גביו תבנית שמסמנת בעיה – או האם מתעורר רצון כלשהו למחוק אותו. הרצון הזה מתורגם לאחד משלושה מסלולים: מחיקה מיידית, תבנית שמסמנת בעיה, או הצבעת מחיקה שבה מכריעה קהילת העורכים. שלושת המסלולים מוגדרים במדיניות המחיקה של ויקיפדיה.
| המסלול | מה קורה | כמה זמן |
|---|---|---|
| מחיקה מהירה | מפעיל מערכת מוחק את הערך בלי דיון. מיועד למקרים מובהקים כגון דף ריק, השחתה, ניסוי או תוכן פרסומי שאינו אנציקלופדי בכלל. | שעות |
| תבנית חשיבות ודיון | עורך בעל זכות הצבעה מציב תבנית בראש הערך, ודיון החשיבות מתנהל בדף השיחה. אם לא הוצגה תמיכה מנומקת בערך של בעל זכות הצבעה אחד לפחות, שאינו כותב הערך – דינו להימחק. | שבוע |
| הצבעת מחיקה | כשאין הסכמה בדיון החשיבות שנפתח, נערכת הצבעה בה יכולים להשתתף בעלי זכות הצבעה. כדי למחוק את הערך נדרש רוב מיוחס של 55% מכלל המצביעים. | שבוע |
כמה מהערכים החדשים שעולים לויקיפדיה באמת נמחקים?
למרות שאין נתון רשמי, הנתונים שעולים מתוך יומני היצירה והמחיקה הציבוריים של ויקיפדיה מספקים תובנות חשובות. כך למשל 1 מכל 3 ערכים שנכתבו בידי עורכים חדשים במהלך שנת 2024 נמחקו, נכון לספטמבר 2026. עורך חדש יכול להיות בין היתר כל מי שפתח יוזר כדי להעלות ערך עבורו או עבור החברה שבה הוא עובד. לעומת זאת, רק כ-3.6% מהערכים שנכתבו על-ידי עורכים ותיקים נמחקו. המשמעות: הסיכוי למחיקת ערך שנכתב על-ידי עורך חדש ובלתי מנוסה גבוה פי 8.5 ביחס לערכים שנכתבים על-ידי עורכים מנוסים.
מקור: אלעד הירש, עיבוד נתוני ויקיפדיה העברית (ממשק הנתונים של ויקיפדיה, ספטמבר 2026)
הנה הנתונים המלאים:
| מי יצר את הדף | ערכים שנוצרו בשנת 2024 | כמה מהם נמחקו? |
|---|---|---|
| עורכים ותיקים | 14,227 | 3.6% |
| עורכים חדשים שהצטרפו ב- 2024 | 2,560 | 30.5% |
מקור: אלעד הירש, עיבוד נתוני ויקיפדיה העברית (ממשק הנתונים של ויקיפדיה, ספטמבר 2026)
הבדיקה נעשתה בספטמבר 2026 מול יומני היצירה והמחיקה הציבוריים של ויקיפדיה העברית, ועקבה אחר כל 31,246 הדפים שנוצרו במרחב הערכים במהלך 2024. מתוכם נספרו רק ניסיונות אמיתיים של עורכים רשומים לכתוב ערך: הוצאו מהחישוב דפים של עורכים אנונימיים, דפי הפניה, ודפים שנמחקו כהשחתה, כניסוי או כתקלה טכנית.
הנתונים חושפים פער ברור: שיעור המחיקה של ערכים שמועלים ע"י עורכים חדשים, שלא בהכרח מכירים את חוקי הפלטפורמה הויקיפדית, גבוה משמעותית ביחס לערכים הנוצרים על-ידי עורכים ותיקים. מכאן נובעת חשיבות הכרת סיבות המחיקה השונות – ודרכי ההתמודדות המרכזיות.
אז מדוע ערכים נמחקים מויקיפדיה?
סיבה 1: היעדר חשיבות אנציקלופדית
מדובר באחת מסיבות המחיקה הנפוצות ביותר. חשיבות אנציקלופדית היא ההצדקה לכך שמושא הערך ראוי לערך בויקיפדיה. חשוב לציין שהחשיבות היא סובייקטיבית לאור הקריטריונים שהוגדרו בויקיפדיה: כך למשל יש מקרים שבהם זוכה בתוכנית ריאליטי יקבל ערך, ולעומתו ערך של מנכ"ל בחברה גדולה עשוי להיות בסכנת מחיקה בעקבות טענה על היעדר חשיבות אנציקלופדית.
איך יודעים האם למושא הערך יש חשיבות אנציקלופדית? חלק מהתחומים כוללים קריטריונים מוגדרים, כמו למשל ראשי רשויות מקומיות, עורכי דין, שופטים, קציני צה"ל, אמנים חזותיים וכדורגלנים. כאשר מושא הערך אינו משתייך לתחום עם קריטריונים ספציפיים, אפשר לבדוק את החשיבות האנציקלופדית לפי הקווים הכלליים של כתיבת ערך בויקיפדיה, שכוללים מספר קריטריונים מרכזיים.
לצד זאת, לעיתים מושא הערך עשוי לעבור את רף החשיבות, אך הערך כתוב בצורה שלא מבהירה את החשיבות בצורה מספיק ברורה – מה שעלול להוביל למחיקה.
איך מקטינים את הסיכון?
הפעולה הראשונה והחשובה ביותר לפני שניגשים לכתוב ערך – היא לבדוק האם הוא עובר את רף החשיבות לאור הקריטריונים הרלוונטיים. בצורה הזו, אם הערך לא עומד בקריטריונים, לפחות אפשר להימנע מהשקעה מיותרת של משאבים.
על זה בדיוק הרחבתי במאמר: מי זכאי לערך בויקיפדיה?
אם על פניו יש חשיבות לערך, חשוב להציג אותה בצורה נכונה. אחת הדרכים לעשות את זה היא באמצעות הבלטת החשיבות בפתיח (לרוב הפסקה הראשונה של הערך), בליווי הערות שוליים שתומכות במידע המוצג. הפתיח בעצם יוצר את המסגור של הערך. עורך ויקיפדיה שקורא את הפתיח ולא מבין את החשיבות, עשוי לחרוץ את גורל הערך ולהוביל למחיקה גם אם יגיעו הסברים כאלו או אחרים בהמשך.
סיבה 2: כתיבה בשפה לא אנציקלופדית
אם קראתם אי פעם ערכים בויקיפדיה, כנראה שמתם לב לניסוח ה"יבש" וה"נקי". יש לכך סיבה טובה: רצון להנגיש מידע בצורה אובייקטיבית ככל האפשר (אחרי הכול, מדובר באנציקלופדיה הגדולה בעולם). על בסיס היגיון זה, שימוש בשפה שיווקית עמוסת סופרלטיבים אינו מקובל בויקיפדיה, והוא עלול להוביל למחיקת הערך גם אם הוא כביכול עומד ברף החשיבות. כך לדוגמה ישנם ערכים שנמחקים בטענת "ערך פרסומי".
איך מקטינים את הסיכון?
נמנעים משימוש בשפה שיווקית עמוסת סופרלטיבים, שמות תואר וכותרות שנשמעות כאילו הן נלקחו מאתר החברה, כגון: מוביל, פורץ דרך, חרטה על דגלה, חזון, הטוב בישראל, יחיד במינו. במקום כתיבה סופרלטיבית יש לכתוב בצורה נייטרלית ומבוססת עובדות:
| ✕ ניסוח שיווקי | ✓ ניסוח אנציקלופדי |
|---|---|
| נחשב לאחד היועצים המובילים בישראל | עוסק בייעוץ ארגוני מאז 2004; נכלל בדירוג של גלובס ב-2019 |
| חוללה מהפכה בשוק הביטוח הישראלי | הראשונה בישראל שהציעה ביטוח דיגיטלי מלא, החל משנת 2016 |
| בעל ניסיון עשיר וידע מקצועי רב | פרסם שני ספרים; מלמד בפקולטה לכלכלה |
סיבה 3: היעדר מקורות מספקים
גם כאשר מקפידים על ניסוח אנציקלופדי, הוא יתקשה להחזיק מים ללא הפנייה לסימוכין הרלוונטיים – כלומר קישור לפריט מידע שתומך במידע המובא. בהמשך לדוגמה הקודמת, אם למשל רוצים לטעון בערך של חברת ביטוח שמדובר בחברה הראשונה בישראל שהציעה ביטוח דיגיטלי, יש להפנות לכתבה שמאששת את האמרה הזו. ללא מקורות מספקים, הערך עשוי להימצא בסכנת מחיקה.
וכאשר משלבים מקורות, חשוב להבחין בין כאלה שיכולים לבסס חשיבות לכאלה שלא. מקורות שיכולים לבסס חשיבות הם כאלה שנכתבו על-ידי מקור עצמאי נטול פניות, שבחר לכתוב על הנושא מיוזמתו. קטגוריה זו כוללת אייטמים עיתונאיים כגון כתבות או ראיונות עומק, מחקר אקדמי או דוח של גוף רשמי. לעומתם, מקורות מידע דוגמת תוכן ממומן או "בשיתוף", אתר החברה והדף שלה ברשתות החברתיות שלה לא מסייעים לביסוס חשיבות.
| לא מוכיח חשיבות | מוכיח חשיבות |
|---|---|
| הודעה לעיתונות | כתבת עומק ביוזמת המערכת |
| תוכן ממומן או "בשיתוף" | ראיון עיתונאי במערכת עצמאית |
| אתר החברה ודף "אודות" | מחקר אקדמי או ספר בהוצאה מוכרת |
| פוסט ברשת חברתית | פסק דין, דוח רשמי או פרוטוקול כנסת |
איך מקטינים את הסיכון?
בעת כתיבת הערך, חשוב לבדוק האם המידע המרכזי שאמור לבסס חשיבות מגובה במקורות מידע עצמאיים. כדאי להימנע משילוב מקורות מידע שיווקיים-תדמיתיים, שיכולים לעשות יותר נזק מתועלת, ולצבוע את הערך כולו בגוון שיווקי שמרתיע את עורכי ויקיפדיה.
האם אפשר לדעת מראש מהם סיכויי המחיקה?
אפשר להעריך את הסיכויים בסבירות גבוהה, על בסיס ההיכרות עם התחומים והקריטריונים השונים בויקיפדיה. כדי להעריך את סיכוייו של הערך להיקלט בהצלחה במרחב הערכים הויקיפדי, אני מבצע בדיקת היתכנות ללא תשלום הכוללת ביצוע מחקר ואיסוף מידע על מושא הערך, מיפוי הקריטריונים הרלוונטיים וגיבוש מפת הסיכויים. כאשר סיכויי הערך להימחק גבוהים, אני מתריע וממליץ לעצור. הבדיקה מבוססת על ערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית מאז 2012. היא מגדילה את הסיכוי שהערך ייקלט, ומצמצמת את הסיכון להשקעה בערך שיימחק.
ואם הערך כבר נמחק, האם אפשר להחזיר אותו?
אפשרי אך מורכב יותר. אם רוצים לשחזר ערך שנמחק בעקבות הצבעה, יש להמתין לפחות שנה מביצוע המחיקה. גם אז, הבקשה עולה להצבעה רק אם חמישה ויקיפדים בעלי זכות הצבעה תומכים בה, ושחזור הערך מחייב רוב של 60% מהמצביעים. הקושי לשחזר ערך שנמחק מדגיש את החשיבות של יצירת הערך בצורה נכונה: כך אפשר להקטין כניסה לבורות שיהיה קשה לצאת מהם.
שאלות נפוצות
האם ערך שעלה ונשאר באוויר יכול להימחק בהמשך?
כן, אבל הסיכון למחיקה יורד בחדות ככל שחולף הזמן. בבדיקה שערכתי על כל הדפים שנוצרו בויקיפדיה העברית במהלך 2024, 84% מהמחיקות התרחשו בשבוע הראשון שאחרי העלאת הערך, 89% בחודש הראשון ו-97% בשנה הראשונה. המשמעות: ערך ששרד את החודש הראשון נמצא בסיכון נמוך בהרבה למחיקה.
מקור: אלעד הירש, עיבוד נתוני ויקיפדיה העברית (ממשק הנתונים של ויקיפדיה, ספטמבר 2026)
מי מחליט בסוף אם ערך נמחק?
קהילת העורכים. ההכרעה מתקבלת בדיון, ובמקרים שנויים במחלוקת בהצבעה שבה נדרש רוב של 55% בעד מחיקה, כשהנמנעים אינם נספרים.
מי רשאי להשתתף בהצבעת מחיקה?
רק ויקיפדים בעלי זכות הצבעה, שנקבעת לפי ותק והיקף תרומה בויקיפדיה העברית. משתמשים אחרים יכולים להביע עמדה בדף השיחה, אבל קולם אינו נספר בהצבעה עצמה.
מה ההבדל בין תבנית שמוצבת בערך לבין הצבעת מחיקה?
תבנית היא סימון גלוי שמשהו בערך טעון תיקון, והערך נשאר במקומו (למשל תבנית "פרק זה טעון שכתוב"). הצבעת מחיקה היא הליך פורמלי בזמן קצוב, שבסופו הערך נשאר או נמחק ממרחב הערכים.
הערך נמחק, האם אפשר פשוט להעלות אותו שוב?
העלאה חוזרת של ערך שנמחק נחשבת עקיפה של החלטת הקהילה, והיא עלולה להוביל למחיקה מהירה. הדרך המקובלת היא הליך שחזור מסודר, שתנאיו מחמירים מתנאי המחיקה.
מחיקת ערך בויקיפדיה היא לרוב לא עניין של מזל או של שיקול דעת שרירותי, אלא תוצאה צפויה של כללים ברורים. מי שמכיר אותם לפני שהוא מתחיל לכתוב הופך את המחיקה מסיכון ממשי לתרחיש שאפשר במקרים רבים למנוע.